למה עלים מאדימים בסתיו
כל הקיץ העלה עסוק בייצור מזון. הכלורופיל, הפיגמנט שקולט את אור השמש לפוטוסינתזה, מתפרק כל הזמן ונבנה מחדש, ויש ממנו כל כך הרבה שהוא מסתיר את כל שאר הצבעים בעלה.
בסתיו הימים מתקצרים והלילות מתקררים. עצים נשירים מפסיקים לייצר כלורופיל ומפרקים את מה שנשאר, כדי להחזיר לענפים חומרים יקרים כמו חנקן לפני שהעלה נושר. כשהירוק נעלם, מתגלים הקרוטנואידים: הפיגמנטים הצהובים והכתומים, אותם פיגמנטים שצובעים את הגזר. הם היו שם כל הזמן.
האדום והסגול הם סיפור אחר. אותם העץ מייצר דווקא בסתיו, בתוך העלה: אלה אנתוציאנינים, הפיגמנטים של תותים ושל כרוב סגול. ימים שמשיים ולילות קרירים מגבירים את ייצורם, ולכן בשנים כאלה הסתיו אדום במיוחד. ההסבר המקובל הוא שהם מגנים על העלה מפני אור חזק בזמן שהעץ מפנה ממנו חומרים.
החום, בסוף, הוא מה שנשאר כשגם שאר הפיגמנטים מתפרקים: טאנינים, חומרים שנמצאים גם בתה ובקליפת עצים.
בישראל רוב העצים ירוקי עד, ולכן הצבעים האלה נדירים יותר בנוף. אבל בצפצפות, בדולבים ובעצי פרי נשירים אפשר לראות בדיוק את אותו תהליך, בקטן.
מאיפה בא הצהוב בעלי הסתיו?
הצהוב והכתום היו בעלה כל הקיץ, מוסתרים מתחת לירוק. בסתיו העץ מפרק את הכלורופיל והם נחשפים.
